השפה הלאומית: צורות הקיום. השפה הלאומית של העם הרוסי

הדברים התגלגלו כך בעולם המודרני, את הרעיון של שפת אם ושפה לאומית מעורבבים. בין אותם מושם כמעט כשווה סימן, כי, למעשה, לחלוטין לא נכון.

ההבדל בין השפה הלאומית ילידים

לדוגמה, את התרחיש הבא: אנשים מרוסיה היגר לארצות הברית, ובסופו של דבר הפך לאזרח. מאז, השפה הלאומית שלו - אנגלית. האם זה הופך משפחתו? כמובן שלא.

איפה אדם יכול להיות, הוא יהיה ילידים רק קבוצה אחת של אסימונים, אשר הוא חושב שהוא ממש ינק עם חלב אם.

הקונספט של שפה לאומית

בעניין זה, יש קשיים אחרים. לדוגמא, בלשנים רבים משווים אותו השפה הרשמית של המדינה, אשר לא תמיד מוצדקת. באופן כללי, את השפה הלאומית - היא השפה הספציפית של אנשים אשר עשוי להיות שונה מהשפה של התיעוד של מדינה.

דוגמה טיפוסית יכול להיחשב לשון הודים המתגוררים באמריקה על הסתייגויות. השפה הרשמית תיחשב עבורם אנגלית, אבל זה לא משנה את העובדה לקבוצות אלה יש שפה הלאומית משלו.

דוגמא נוספת יכולה להיות מוזכרת בחלק המזרחי של אוקראינה, אשר מורכבת בעיקר רוסי שנעקר. ברמת הרשות המחוקקת, הפקיד נחשב אוקראיני אליהם. כמעט כל אוכלוסיית השטח שבבעלותו בחופשיות, בכל זאת, השפה הלאומית עבורם - רוסית.

תקשורת עם הספרות

עוד פינה של סוגיה זו נחשבת הזדהות עם השפה הספרותית הלאומית. כמובן, זה יהיה מוטעה מיסודו, כמו תופעות אלה הנן מקוריות מאוד ויש לפחות בקשר אחד עם השני, אלא במצב של אינטראקציה, ולא במקרה.

אל תשכח כי השפה - זה, ומעל לכל, מערכת של סימנים. זה חל על כל גילוייה, בין אם מדובר תואר פועל, ניב או שפה ספרותית. הם יוצרים סדרה של מערכות, אשר גורמים יכולים להיות זהים או עשויים להיות שונים באופן קיצוני.

לדוגמא, מילות הקשורות בשפה הספרותית, עשויות לחול גם על השפה הלאומית, ואילו המצב ההפוך הוא פשוט בלתי אפשרי.

גדול ועצום

כפי שהוזכר קודם לכן, השפה הרוסית הלאומית אינה חייבת לפעול באופן בלעדי על שטחה של רוסיה. במקרה זה, הגורם הקובע הוא לא החוק, ואת המנטליות של האנשים, להגדרה העצמית ואת היחס שלהם.

באופן כללי, אדם תופס את הסביבה דרך הפריזמה של שפה. אסימונים מסוימים לגרום במוחנו העמותה עם דרך מסוימת, אשר, בתורו, קשורה למציאות מסוימת. השפה הלאומית, במקרה זה מלא תפקיד חיוני, שכן הוא מגדיר קהילה נציגים מודעים אותם המושגים של האנשים. אז, בהתאם, את השפה הרוסית הלאומית נותן לכל אחד את הגדרתה של המדיום כי הוא שונה מכל תמונה אחרת של העולם ועל החיים בכלל.

עם רוסי

קצת מוקדם, זו היתה דוגמה של האינדיאנים המתגוררים בארצות הברית, אך שימור השפה הלאומית משלה. מישהו יכול לומר כי בדיוק באותו המצב ברוסיה, המהווה בית למספר רב של עמים, ואת ההערה היא, במהותה, היא חוקית.

במקרה זה, המפתח הוא שאלת ההגדרה העצמית של העמים - כולם רואים את עצמם כדי להיות רוסי, בדרגה זו או אחרת. לפיכך, ניתן לטעון כי עבור חלק מסוים של לאומי שפה, שפת המדינה ורוסית - תופעת זהות.

צורות קיום

זה טבעי כי מושגים אוניברסליים כגון רחבים, כמעט כמו השפה של העם, פשוט לא יכולים להיות מוגבלים בשום מסגרת ספציפית. כבר הזכרנו כי השפה הספרותית - קשורה למושגים, אינטראקציה, אך לא זהה. כל זה לא קל כמו שזה נראה במבט ראשון.

השפה הלאומית, צורות הקיום אשר יכול להיות שונה מאוד, כמעט בלתי מוגבל ביחס להיווצרות צורות מילה ותחומי השימוש. ספרותי אותו - את השפה העליונה של העם. זהו החלק מנורמל, פיליגרן מקסימלית.

עם זאת, ישנם תחומים אחרים של קיום, שממנו פשוט לא יכול לסרב. מיליון בלשנים בעולם ברציפות לומדים את השפה הלאומית, צורות של קיומה והתפתחותה.

לדוגמא, אחד הטפסים האלה יכול להיקרא ניבים טריטוריאליים בקלות, אשר אין לי מה לעשות עם השפה הספרותית. ניב ובכך יכול להיות שונה מאוד: לקסיקלי, תחבירית ואף פונטי לפיו להבין את ההבדל בהגייה של מילים.

צורה נוספת מניין של קיומה של השפה הלאומית יכולה להיקרא בבטחה הדבור העירוני. הם יכולים לבוא לידי ביטוי במבנה השגוי של פרדיגמות של הֲטָיָה, ובסופו של דגשי ההסדר בנאלי. בנוסף, משותף במקרה הזה יכול להיקרא שימוש הלא נכון של הקטגוריה של מגדר. זה כולל היום פופולרי כגון, "תיבה" במקום "מטען".

לבסוף, את הקונספט של שפה לאומית קל להשתלב jargons הקבוצה המקצועי וחברתי.

הופך את הדרך

כמובן, כגון מערכת מורכבת, רב שכבתית הוא פשוט לא יכול להיווצר יש מאין. אנגלית כשפה הלאומית, הפועל לא רק בבריטניה אלא גם בארצות הברית, קנדה, כמו כל האחרים, וככל רוסית, הוא הופך להיות כל כך בהדרגה.

במקרה שלנו, בתהליך של התהוות החלה XVII המאה, כאשר הסתדרו סוף סוף שלנו רוסית האומה.

תהליך התפתחות השפה היא ברציפות לחלוטין, כל יום יש להופיע יותר ויותר מילים חדשות, ובהם בסופו של דבר במערכת לקסיקלי היא סופית ולא עוד לגרום לבלבול או הפתעה. לדוגמא, אין היום אחד לא יכול להפתיע את המילים כמו "ספר", "קהל" או "עורך דין" - הערך של כל זה די ברור. יתר על כן, האסימון להכות אותנו מקדמת רוסית, בעוד שבמקור הם היו רכושו של הלטינית.

תהליך ההיווצרות וההתפתחות של השפה הלאומית די פרד מקושר עם אנשים מאוד שיצרו אותו, משלים ומעשיר כל יום. כמה מילות נפלו שימוש בהדרגה, הוחלפו על ידי אחר, או אפילו נשכחת בשל חוסר מציאות זה אומר.

עם חלוף הזמן יכול לשנות את הדגש במילה, ואפילו הסמנטיקה שלה - החל סמוך ההפך. אף על פי כן, השפה הלאומית של העם הרוסי תמיד נשארה כך, שילוב של הנשמה מאוד - משותף לכל, אחד לחלוקה. זה לא רק מאפשר לנו לראות את העולם בדרך שלהם, אלא גם יוצר אותה לכולנו.