"במולדתו" ניתוח שיר אחמטובה

מזעזע, אקסצנטרי, מוכשר - זוהי התמונה של אנה Ahtmatovoy שנשארה לדור. הנושאים שלה היו שונים: אזרחית, פילוסופים, לירי. אבל יש אחד קטנה ידועים עבודת האמנות שלה, נפתחים אל מחוץ לכלוב הטיפוסי של יצירותיה. זה הפך לנושא ארץ מולדתו.

אנה אחמטובה

ניתוח - שיטה הגיונית אם אתה יכול להשתמש בו כדי ללמוד כל כך עדין ולפעמים מיסטי דברים כמו שירה? בואו ננסה.

שם המשפחה האוקראינית פשוט Gorenko היה אניה הילדות. הרצון הזה ליצירתיות נתן לה השראה לקחת את סבתא שם גנרי - נסיכה טטרית: כך היא iskhitryalas להסתיר מאביו שפורסם שירה תחת השם של אחמטובה.

אנה היתה ילד רגיל עם אופייני נטיות ואינטרסים לגילה. אל תתנו לה לנוח שירה רק שמגיע מהלב. היא כתבה על נושאים אשר לא היו אדישים אשר הנשמה מגיב.

היא הייתה הזדמנות לבקר בחלקים שונים של העולם, כדי לראות מגוון של מסורות לאומיות ותרבותיות, המרמזות על גורלו של העולם. אהבה, התאהבות, אוהדים, רגשות וחוויות הולידו שירים פואטיים, יוצא העט שלה. מקורות ההשראה לה היו פושקין Derzhavin.

אבל נושא אחד במשך זמן רב, היא הייתה זרה - prirodopoklonstvo הפגאנית יסנין, תחושה של חיבור הנצחי עם העולם החיצון ואת החיים האינסופיים.

האם יסנין היה?

אחמטובה לא הזכירה שום סימפטיה או נטיית יסנין תמונות הפואטי שלו. ובמבט ראשון, אז זה סגנון שונה ונושאים של יצירותיו. אבל אני לא משחק תפקיד "הניסיון, בנו של טעויות קשות" העולם-אן מאוחר יותר?

אחמטובה שפקד בדיקות רבות: מלחמה, רעב, אובדן בעלה האהוב, מעצרו של בנה, רדיפה וחוסר צדק נגדה. צל דהוי יקר ללב של לנינגרד פגש אותה אחרי המלחמה. כל זה פגע המשורר, כמובן, חשיבה השראה והשפיעו בעולם.

אחמטובה במשך שנים לחשוב על גורל האנושות בנימה אזרחית וחברתית, אבל אין זה סביר למצוא בעבודותיה הקודמות, אפילו רמז של סגידה לטבע. אזרחים מולדים לא מזוהים בראש הצעיר שלה עם אמא האדמה. וזה משאיר רושם שונה הפסוק ניתוח אחמטובה "במולדתו".

פגאניזם ביצירות אנני Ahmatovoy

בשנת 1961 ראיתי את שחרורם של מספר השיר הגיוני ויוצא דופן "במולדתו" אחמטובה. הניתוח של עבודה קטנה זו לא בוצע שוב, ובדרך כלל מומחים ייחסו לו את המילים האזרחיות כביכול. כנראה, ממצאים אלה בהשראת דמותו של המולדת, אשר התעלמו, מתעלמים ונרמס, לחשוב משהו מובן מאליו.

מזווית שונה, ועלולים לייצר רושם שונה "במולדתו" אחמטובה חשבה ניתוח "בין השורות" הופך את הטענה כי הטקסט בהחלט ממחיש המאפיין הפגאני בת מאות שנים של שנולד ברוסיה.

זה קיים פגאני? זה אנימציה ואת ההאלהה של איתני הטבע, התפיסה של התופעות שלה כביטוי של הנצח שהוא מעבר להבנת חיי אדם. איפה הקווים אחמטובה של כל זה?

"במולדתו" אחמטובה

הניתוח של הפסוק הזה הוא לא קל, כמו הטקסט עצמו. למעשה, כאן מגיעה האדרת ההפוכה: ציניות המשורר הראוותנית האדישה כמו מוריד את רמת הקדושה של ארץ מולדתו. "בשנת קמעות יקרים אינם שחוקים על החזה," - אומר המחבר בקרירות, מביע אדם בן זמננו. מה אתה שומע במילים אלה: עצב, חרטה, הגעגועים? נראה כי אדישות אחד.

עוד - יותר. אחמטובה מדבר: "כן, בשבילנו זה הלכלוך על ערדליים" - ובכך מקזז במלואו-מולדת ערך של הארץ ואת האדמה כמולדת עבור מיליארדי אנשים. לאחר במובן 3D תופעות הקורא של נוכחות, המשורר פועם פתאום בלב, יש לכולם פחד עמוק - מזכיר לקץ ממשמש ובא. עם רק כמה מילים, היא מסיימת גאה ועכשווי אדיש: "אבל נשכב אותו ולהפוך אותו."

הוא נמצא שורות אלו היא המהות של השיר: מתוך הולך היחס פגאני עמוק, המייצג את יצור חי נצחי עלי אדמות, האמא של כל הדברים ואת קברו.

ולפני המכה אכזרית האחרונה זה המשורר המודרני כמו אטימות בטעות זורקת קו לכדור הארץ ללא חטא, קדושתה: "זה בשום אופן מעורב באפר." תוצאה כזו מגלה לנו אחמטובה. "במולדתו" ניתוח השיר מציג נראה תמונה רבת פנים של החיים. מילת מאסטר עובד אלילים!

כדור הארץ-אמא

אז אם לכלול מילות אזרחיות "במולדתו" אחמטובה? ניתוח התשובות נכונות צריך דווקא סובייקטיבי, אבל יש לו זכות קיום, במיוחד היום, בעידן של עמדות הצרכן מחשבה כלפי הסביבה ועל פתיחת סימולטני של ידע סוד מוצאו וייעודו של האדם.

ארץ במשך מאות שנים שימש כסמל של פוריות, לידה, ואמהות. כן, כך זה: מתוך ההאדמה גדל זורם כל הצורך הדחוף אנושי. איך זה קרה כי תושבי כדור הארץ היפה להישאר אדישים האחות שלו, ולפעמים אכזריים? ביום הזה והופך את השיר כדי לשקף.

"מהו מקור החיים שלנו ולקחת מקלט המוות?" - שואלת אחמטובה. במולדתו! ניתוח של הקווים של המשורר אינו מותיר ספק לגבי התשובה.