"קומדיה la Finita!": כלומר, את הביטוי המפורסם

"מצגת נגמרה!" - אנחנו אומרים באירוניה, אם השלים כמה משנה יאה, בספק. לעתים קרובות יותר, במקרה כזה, אנו משתמשים בביטוי זה כבר מזמן הפך מכונף מהו מקורו, מה קונוטציות זה מקפל ואיך משמש לעתים קרובות "קומדיה la Finita!" - הדיבורים האלה.

כרגע, נשמע

שרטוט כי הוא עותק הכתוב באותיות רוסיות, בלי משמעות תרגום של הביטוי finita קומדיה לה, שלזכותו נזקפת לשפה האיטלקית - "קומדיה לה בצורה מרוכזת". תרגום הוא - "הקומדיה נגמרה." עם זאת, על פי כללי הדקדוק של השפה האיטלקית, נכון לומר: finita דואר קומדיה La. זה בדיוק מה שזה נשמע הביטוי "קומדיה לה בצורה מרוכזת" באיטלקית.

סוף לפרשה!

מאז הביטוי הזה היה יציב בשפה הרוסית, בלשנים להפנות אותו לקטגוריה של מליצות. הערך שהוקצו ניב נתונים הקשורים סמנטית למשנהו ביטוי יציב "מחזה-מעשה" - כלומר רק מראית עין, בניסיון להטעות. אם מישהו לא מכבד, מכוסה מעשים רעים סיסמאות טובות, וזה היה הסוף, ראוי לומר: - שפירושו "המשחק נגמר, עכשיו הכל יסתדר, ואת האמת תיחשף" "קומדיה la Finita!" .

לשים קץ

יש phraseologism זה טון לקסיקלי אחר. נניח שמישהו מעורבים באירועים שבהם הוא קיבל תפקיד הראויות לגנאי. או שהוא מעורב מצב לגנות את המשתתפים ואת קורבנותיו. ואז, ב המסקנה של אירועים אלה, האדם הזה עלול ולהצהיר: "קומדיה Finita לה" - כלומר: "נו באמת, נקודה, באסטה" המילה האחרונה, אגב, גם הגיע אלינו מאיטליה - או לייתר דיוק, של קודמו, השפה הלטינית. מילת באסטה אומרת "מספיק זה מספיק".

כאשר הביטוי נטבע

הוא האמין כי האמרה המפורסמת "קומדית la Finita!" נכנסה לשימוש אחרי זה הופיע באופרה "פליאצ'י" (מחבר - רוגרו Leoncavallo). עם זאת, באופן כרונולוגי, תזה זו אינה נתמכת על ידי: העובדה הקורא הרוסי ראה ביטוי זה ברומן Mihaila Yurevicha Lermontova "גיבור שלנו זמן". ניב נשמע מפיה של פצ'ורין, אחרי שהוא נורה ונהרג חברו בדו קרב Grushnitsky. הרומן נכתב לא יאוחר 1840, ואת הבכורה של האופרה "פליאצ'י" לקח כמעט חצי מאה מאוחר יותר, בשנת 1892.

"פליאצ'י"

האופרה מתחילה בלתי-שיגרתית: במהלך פרולוג מוסיקלי לפני אפילו סגר את הקלעים על ליצן הבמה מופיעה פתאום ומזהיר את הקהל כי האופרה בהשראת חיים עצמם, ואת הנושא שלו - תחושות האמיתיות ותשוקה. ואז הווילון נפתח במצגת מתחילה. העלילה מבוססת על העובדה כי שזורה אהבה, קנאה ומוות בחיים אמיתיים וגם השחקנים במחזה תיאטרון נודד להקה. ליצן טוניו הוא מאוהב Nedda קומיקאית, אשתו של שחקן ומנחה של להקת קאניו. היא דוחה את חיזוריו של ליצן, מתן עדיף האיכר הצעיר סילביו. לאחר שנעקץ על ידי טוניו מודיע בעל ואישה בסדר, והוא ממהר זועם אל הבוגד עם סכין. אבל בזמן המצגת, ויש צורך לעלות על הבמה. "הגיע הזמן להתחיל, הגיע הזמן לשים על חליפה!" - אחת האריות המפורסמות ביותר בעולם האופרה.

תלבושת קולומביין Nedda דרך הסיפור תשוש קומדיה לחקלאים להודות לעצמך מאהב ארלקינו, לוחשת אותן המילים כי קאניו שמע לאחרונה ואן, שם Nedda עם סילביו הסכים על התוועדות. קאניו בתפקיד פליאצ'י, ידע את נפשו מרוב תשוקה וקנאה, מתחיל קולומביין-Nedd עם הדרישה לפתוח את שמו של המאהב שלה, היא מנסה לבטל את זה בצחוק ולשחק הקומדיה נוספת הסתרת היקף הזוועה שלה. אבל קאניו כבר אינו מחזה, ואת החיים. הוא לא נותן לאשתו מהשלב בהתקף של זעם דוקר אותה עם סכין. גוסס, Nedda מכנה אדם אהוב, הוא קפץ מן מספסלי הקהל, ליצן והורג אותו. כאשר מזועזע קאניו טיפות מידיו של סכין, הליצן פנה לקהל עם המילים: "הקומדיה נגמרה."

רציתי להגיד פצ'ורין?

האופי של הדמות ששמה הפנית מאפיין נוסף של העידן שלו, וגם גיבור יוצא דופן - אונייגין ( "יבגני אונייגין" רומן מאת א ס Pushkina), המאופיינת אינדיבידואליזם פוטנציאל רוחני גדול. המוח שארפ, עולם פנימי עשיר דחפים בסדר הגלום פצ'ורין לא מצא את התשובה ואת היישום, אלא בגלל "חמוץ", מורעלים מרירות הנפש של האיש הזה. ירי, תמונת Grushnitsky נוצרה כדמות האנטיתזה של פצ'ורין, הגיבור הוא אתגר חייו. ראוי לציין כי האופי אומר ההעתק הוא לא בצרפתית, כפי שהיה נהוג בקרב האצולה באותה התקופה. הדבר מצביע על כך במילים שלו פצ'ורין לשים רגשות כנים - האירוניה וכאב. אגב, הביטוי "הקומדיה לה בצורה מרוכזת" בצלילים צרפתים: compacte בקומדיה.

הגיבור של מיקום לרמונטוב לקח מילים אלה

החוקרים מאמינים כי פצ'ורין פארודיה על דברי הקיסר הרומי אוגוסטוס, אשר אמר על ערש דווי: אם הם מוצאים כי היא מושלמת שיחק הקומדיה של החיים? שליט לקח ציטוט מתוך הקומדיה האיטלקית של מסכות (קומדית דל'ארטה).

קומדית דל'ארטה - תיאטרון עממי מראה הופעות בתחומים הצפופים של העיר. סגוליות זה היה בנוכחות באותו מסכות, לשים בו השחקנים הם שינו לתוך הדמות קבע - ארלקינו פנטלונה, קולומביין, טרטליה, וכו 'תכונה חשובה נוספת של תיאטרון דל ארטה היה אלתור :. הקלעים שיחק על שרטוט העלילה מותנה נתון אשר אמנים ביצע בהחלטה של רגע.

לרמונטוב כתב כי, על פי אגדה, הגדול הסופר הצרפתי של רנסנס Fransua Rable אמר לפני שהוא מת כמעט אותן המילים כי אוגוסטוס, המבקש להדגיש שכל החיים היה התיאטרון, "הקומדיה מוצנעת הווילון." פצ'ורין בתור משכיל היטב לקרוא, כמובן, יכול להיות מודע פרקים היסטוריים אלה.

הנוסחה עבור הז'אנר

הסבר נוסף מדוע הגיבור של יצירות של לרמונטוב יכול לומר את הביטוי "קומדיה la Finita!", האם ההנחה של ספרות כי הרומן מבוסס על סוג של פעולה דרמטית. הדבר נכון במיוחד סיפור אמיתי "הנסיכה מרי," שנשמע והמילים. הנה פצ'ורין, כתב ביומנו התצפיות סוד והדק ביותר ואת התנועה הרוחנית, מעשים כיוצר ומבצע של הביצועים שלו. לפיכך, המילים "קומדית la Finita!" - עוברת כחוט שני הקובע את סיפור משמעות סיפור קצר.

כְּתוֹבֶת

בפגישה עם פצ'ורין על המים Grushnitski הביע אליו ה"אני מאמין צרפתית - לא לתעב אנשים, הוא שונא אותם, אחרת החיים יהיו פארסה מגעילה. פארסה - קומדיה אזורית ימי ביניים, לא מנומס ולא מסובך על ידי תחושה גדולה. אז Grushnitski הביע רצון סבלנות לעלות בני אדם פחד אקוטי של בוז. פצ'ורין להכיר האנוכיות והשתוללו שלו. וזה שהוא היה האיש אשר לא משתלב במודל יחסים עם העולם, פתח ב Grushnitsky, ו שעמד בדרכו. מכיוון שהוא גם צעק, עומד על קצה צוק, שניהם כי אין מקום על פני כדור הארץ, ועכשיו אמר שהוא עצמו מתעב ושונא פצ'ורין. Shot פצ'ורין לשים קץ לפארסה הזאת, ההמחזה נכשלה גיבור חיים, צאצאי יהירות לממש החשיבות שלהם: "קומדית Finita לה" ללא ספק, את ההצהרה הזו, והוא מוחל על עצמו. אבל אנחנו לא יכולים לומר כי הז'אנר של המחזה, אשר הוא תשוש בחיי פצ'ורין - הוא פארסה. לכן, זה הגיוני לומר את הביטוי הולך עמוק לערך epitaphs "על קברו" של כל דרך מעוותת ושקרית של להיות.

כדי לטעום את המילה האיטלקית

פגוש את הביטוי "קומדיה la Finita!", ששוויה להשתלב במסגרת במובן המתואר לעיל, ניתן ביצירות ספרותיות רבות. הרופא שלה אומר ASTROFF ביום העזיבה של פרופ סרבריאקוב ואשתו, באופן אירוני הדגשת האבסורדיות תחביבים אשתו professorial אלנה Andreevna (במשחקו א פ Chehova "הדוד וניה"). עשור קודם לכן צ'כוב השתמש בביטוי הזה בהצגה "מאב".

ביטוי זה עומד בלש הכותרת אירינה מלניקובה על הגילוי של פשעים הנוראים ומסתוריים. זה נשמע באפילוג של רומן אלברט Likhanova "שבורה בובה" כמו זעקה נואשת שפלה והרס של נשמות אדם. קונסטנטין פאוסטובסקי משתמש בביטוי הזה ברומן התיעודי "ספר החיים. שנים מוקדם. " Mamin-סיבירי סופר אהוב הביטוי הזה, אנו מוצאים אותו ברומן שלו "לחם", "תכונות של החיים Pepke", "מיליוני של Privalov". יש לה עובד Pisemsky, Leskov, Ogarev, בולגקוב.

במיוחד כמו ביטוי זה בא לטעום עיתונאות. זה שמש את הסופרים של העבר (פ Bulgarin, שסטוב ואחרים.), בחפץ לב לקשט המאמרים שלהם וכותרות עיתונאים מודרניים.