אמנות ובידורספרות

ספרו של סטאלין "הבעיות הכלכליות של הסוציאליזם בברה"מ"

"הבעיות הכלכליות של הסוציאליזם בברה"מ" - ספר שיצא בשנת 1952. המחבר הביע את דעתו על התכונות של התפתחות ייצור בברית המועצות, ואת הגרסה של הוראות מסוימות של מרקסיזם לגבי ההערכה ותיאור המצב הנוכחי. עבודה זו הייתה התוצאה של הדיון, אשר הושק לפני כשנה ביוזמת המפלגה. בנוסף, הונח כי זה יהיה מדריך ההדר של ספר לימוד על כלכלה פוליטית.

תנאים מוקדמים

הספר "הבעיות הכלכליות של הסוציאליזם בברה"מ" הופיע לא רק בגלל הדיון והכנת ספר לימוד חדש. עובדת ההנהגה הסובייטית, ואת סטאלין באופן אישי על כתפיו הייתה חוויה נהדרת לבצע רפורמות כלכליות. אנחנו בעיקר מדברים על תיעוש והקולקטיביזציה, שלא לדבר על השיקום שלאחר המלחמה של המשק הלאומי. תכנון מדיניות ניהול, ריכוזיויות ייצור ובקרה קפדנית של המפלגה במהלך חילופי וצריכה של הסבר מדעי דרוש וצדקה. בנוסף, היה צורך לשנות הוראות מסוימות של הדוקטרינה המרקסיסטית, מספר הוראות אשר אינן תואמות את המציאות הסובייטית. זהו זה אתגר ולהגדיר לעצמו המחבר של "הבעיות הכלכליות של הסוציאליזם בברה"מ".

אודות המרקסיזם

הספר מורכב מעשרים וחמישה פרקים. בספר, סטאלין מבטא רעיון שלא ניתן ליישם ללא תנאי המינוח הישן של מושגים מודרניים ומציע להחליף את המונח בבואו לתאר את המשק הלאומי בארץ. לדוגמא, זה ממליץ על ביטול הגדרות כאלה, כמוצר הכרחי ועודף, זמן עבודה, עבודה. המחבר סבור אלה מילות מיושנות ולכן טענו כי צריך להיפטר מהם.

ביום המסחר

בספר "הבעיות הכלכליות של הסוציאליזם בברה"מ" סטאלין, אף שהודה האפשרות לקיומם של יחסי מצרך-כסף, לעומת זאת, הציג את הרעיון של הצורך חיסול הדרגתי וטבעי שלהם. בפרק הרביעי, הוא אומר כי יש צורך להרוס את ההבחנה בין העיר לכפר, נפשית בעבודה פיזית. המחבר היה משוכנע כי המערכת הסוציאליסטית כבר הכינה את הקרקע לשינוי כזה חשוב במדינה. היעלמותו של ההבדל הזה, לדעתו, פירושו ההיעלמות המוחלטת של קפיטליזם צורה של ניצול. עם זאת, הוא הודה כי הבדלים מסוימים בין הקטגוריות הללו עדיין נותרו, אבל ההבדל יהיה משמעותי: למשל, בתעשייה ובחקלאות יידונו רק על תנאי ההפעלה, נוצר פער רציני יבוטלו במקרה של עבודה נפשית וגופנית בתנאי התרבותי וטכני.

על השוק

ביצירתו "הבעיות הכלכליות של הסוציאליזם בברה"מ" סטאלין מקיים את הרעיון של קריסת השוק העולמי לאחר המלחמה. תהליך זה, הוא מסביר, כי מפותח במדינות קפיטליסטיות נכשלו להציע את הדמוקרטיות של אנשי המחנה הסובייטי היא באמת שיתוף פעולה וסיוע מועילים, בעוד המחנה הסוציאליסטי עצמו, ללא תמיכתם, הגיע לרמה כה גבוהה בייצור, כך שבקרוב מאוד היו להתגשם בתקופה שבה הוא כבר לא יהיה צורך בשום חומר גלם מיובא, כל שירותים זרים, אבל, להיפך, הוא רוצה להיפטר מוצר עודף. במצב זה, סטאלין האשים את המערכת הקפיטליסטית, שהיא עצמה יצרה שוק מקביל בניסיון לערער את מעמדה של המתחרים. הם ממקמים המחבר בניגוד לשיתוף הפעולה תועלת הדדית של המדינות הסוציאליסטיות, אשר יחד הצליחו לצאת מהמשבר.

על המלחמה

אחד המרכיבים החשובים ביותר היה עבודה של "הבעיות הכלכליות של הסוציאליזם בברה"מ" של סטלין. הספר משקף את דעותיו לא רק על המצב הפנימי של ברית המועצות, אלא גם על המצב הבינלאומי. נכתב בפרק השישי מנתח את המצב שלאחר המלחמה באירופה ובעולם, ומגיע למסקנה כי העימות בין מדינות מערב היא הרבה יותר עמוקה ומורכבת יותר, כי בין הקפיטליסט והמחנה סוציאליסטית. לדבריו, הדבר נובע מהעובדה מעצמות אירופה לא יכולה לסבול את עליונות כלכלית ארוכה של ארצות הברית ואת תוכנית מרשל, אשר, בסופו של דבר, להביא למשבר עמוק ביניהם. בין מדינות אלה, סטאלין לייחס אנגליה, צרפת וגרמניה, תוך כדי הצבעה על העובדה כי מלחמת העולם הראשונה החלה לא בין סוציאליזם וקפיטליזם (למרות שזה הודה הבדלים עמוקים בין שתי מערכות אידיאולוגיות שונות), כלומר, בין נציגי המחנה הקפיטליסטי.

אודות תנועת השלום

ביצירתו "הבעיות הכלכליות של הסוציאליזם בברה"מ", המחבר טען כי נמנע של מלחמה חדשה, והחזיק מושג כללי על הצורך של תנועת השלום. ברית המועצות הוטלה תפקיד מכריע בתהליך זה. במקביל, סטאלין טען כי הפעילות חברתית זו שונה מזו שנצפתה בשנים שקדמו למלחמה, כאשר הממשלה החדשה נאבקה למען המלחמה נגד הממשלה. אבל תנועה חדשה לשלום, על פי המחבר, זה היה רק אמצעי זמני, עיכוב של תחילת הלחימה.

אודות עבודה

"הבעיות הכלכליות של הסוציאליזם בברה"מ", ספר, תוכן קצר של נשוא סקירה זו, מעלה מספר שאלות לגבי המיקום של הפרולטריון בארצות הקפיטליסטיות. סטאלין אומר שאי אפשר לשפוט את רווחת העובדים במדינות מערב אירופה, כמו גם בארצות הברית רק על רמת ההכנסה של האוכלוסייה העובדת. הוא האמין כי הסטטיסטיקה צריך לקחת בחשבון אלה אנשים שאינם עובדים, ואת עמדתם היתה שאין לקנא למדי. לכן, המחבר ממשיך, אנחנו לא יכולים להסיק מסקנות חפוזות לגבי הרמה הגבוהה של תמיכה המהותית של המעמד הפועל במדינות קפיטליסטיות.

חוק פיתוח

הספר של סטלין "הבעיות הכלכליות של הסוציאליזם בברה"מ" חושף את דעתם של המחבר על חוקי הקפיטליזם לסוציאליזם. הוא טוען שאי אפשר לדבר על מה קובע את הערך של הדברים המשונים בשוק המערב אירופאי. לדבריו, החוק ופעל בעידן של כלכלת סחורות, כאשר היה קפיטליזם. הוא גם דוחה את התפיסה של כמה חוקרים, ואמר כי הקריטריון העיקרי במקרה זה צריך להיות אינדיקציה של העלות הממוצעת.

עבודה של סטאלין "הבעיות הכלכליות של הסוציאליזם בברה"מ" מפתחת את הרעיון כי יש לשקול את הערך המקסימלי, ולכן המחבר ניסח את החוק של הקפיטליזם כדלקמן: זה הרצון של האוכלוסייה לניצול, המיליטריזציה של הכלכלה על מנת למקסם רווחים.

נקודה אחרת לגמרי מבט כאשר הוא פתח המאפיין של סוציאליזם: לדבריו, הצו מבוסס על החלוקה ההוגנת של משאבים במלואם על מנת להבטיח את כל הצרכים של האוכלוסייה. לפיכך, הוא התנגד יסודות הכלכלה בשני המחנות.

על הספר

השתתפות פעילה ביצירת עזרי הוראה שקיבלה סטאלין עצמו. "הבעיות הכלכליות של הסוציאליזם בברה"מ" - ההוכחה אקספרסיבי ביותר. ואכן, בספר זה הוא נותן הוראות ישירות סופרי מהדרים בנוגע לתוכן, מתקנת ההשקפות והדעות שלהם, אבל, וחשוב מכל, את הספר הלימוד מצדיק את החשיבות לא רק עבור ברית המועצות, אלא גם עבור הפרולטריון הבינלאומי. הוא טוען כי העבודה צריכה לשקף את ההישגים הסוציאליסטיים למדינות אחרות יכולה להחיל את החוויה בבניית כלכלה סוציאליסטית. באותו הזמן המוקצב צריך לחשוף והחסרונות של הקפיטליסטית מערכות הקולוניאלית.

על חוות

לסיכום, סטאלין הביע כמה מחשבות על איך לעשות את הנכס החווה כלל ארצי. הוא החל את דבריו עם התזה כי המשאבים שלהם וכך כמעט בבעלות מלאה של המדינה. לכן, הוא אינו מסכים עם הדעה כי החברות שלהם יש צורך לתת להם את כל הטכניקות, משום שרק המדינה יכולה לספק מכשירים חדשים ומודרניים קולקטיביים. לדבריו, המוצר היחיד שהיה לרשותו של המשקים הקולקטיביים - עודפת, העודפת של מוצרים חקלאיים. כדי לעשות את זה רכוש ציבורי, יש צורך, על פי סטאלין, לארגן סחר חליפין בין העיר לכפר. זה יוביל לחיסול יחסי מצרך-כסף, המהווה צעד חשוב במעבר לשלב הבא של פיתוח - הקומוניזם.

Similar articles

 

 

 

 

Trending Now

 

 

 

 

Newest

Copyright © 2018 iw.atomiyme.com. Theme powered by WordPress.