תקשורת בין-תרבותית - מדע מודרני חדש

המונח "תקשורת בין-תרבותית" מרמז על תקשורת בין אנשים השייכים לתרבויות שונות. ככלל, אלה הם קשרים אישיים או תקשורת המונים, אם כי צורות מתווכות כגון, למשל, התכתבות יכולה להתרחש לעתים קרובות.

תקשורת בין-תרבותית היא מושג שנלמד בו-זמנית על-ידי מספר מדעים, למשל, פסיכולוגיה, תרבויות, סוציולוגיה, אתנולוגיה, בלשנות, אנתרופולוגיה. כל הוראה משתמשת בתיאוריה משלה של לימוד ענף ידע זה.

סעיף 1. תקשורת בין-תרבותית ומקומה בין סוגי תקשורת אחרים.

בהתאם למספר האנשים המשתתפים בדיון, באופן כללי, התקשורת יכולה להיות מחולקת:

• בין - אישי. במקרה זה, הדיאלוג מתנהל בקבוצה קטנה, למשל, במשפחה או בחוג קרוב של חברים. מספר המשתתפים הוא מינימלי, והקשר ביניהם די ישיר. אופי תקשורת זו נקבע בעיקר על ידי הגדלת או קיצור המרחק.
• קבוצה בין - קבוצתית או קבוצתית. המרחק כבר גדל, כי גם מספר המשתתפים בדיאלוג הולך וגדל.
• מקצועי. תקשורת רק בעניינים עסקיים.
• ולבסוף, בין-תרבותי, הכולל לא רק תקשורת ישירה (בין-אישית, בין-קבוצתית, בין-קבוצתית, מקצועית) בין נציגי לאומים שונים, אלא גם התכתבות.

סעיף .2 תקשורת בין - תרבותית. היסטוריה של הופעה.

בתחילה, המושג הזה הוכנס לתוך הדיבור בשנת 1950. אנתרופולוג אמריקני ידוע, אדוארד ט'הול, עסק בהתאמת דיפלומטים ואנשי עסקים מסוגים שונים מארה"ב למדינות אחרות בעולם.

זה אז כי המדען מציע את ההקדמה של מונח זה. אף על פי שהתיאוריה שלו התמקדה בצמצום והתבססה בעיקר על סטריאוטיפים תרבותיים שונים (נורמות מקובלות, ערכים, כללים, ממצאים של אזור או ארץ מסוימים).

כרגע, ההבנה של התרבות כמערכת להבנת אורח החיים, הנורמות והערכים של מדינה מסוימת בכלל וקבוצה חברתית נפרדת. לדוגמה, תרבות הארגון, העיר, הדור. המושג המודרני ביותר של התרבות נחשב דינמי, כי, על פי המדענים, זה יכול להיות שונה ומותאם בהתאם למצב זה או אחר חברתי.

כיום, אפשר בהחלט לדבר על היווצרותה של משמעת מדעית מסוימת, שתיקרא "תקשורת בין-תרבותית". עם יצירתו, המדע היישומי הזה יהפוך לבלתי נמנע על מנת להקל על הקשיים המתעוררים בתהליך התקשורת בין נציגי תרבויות שונות, ובמקרים בהם יש צורך לצמצם את פוטנציאל הסכסוך הפוטנציאלי. חשיבותו של המדע הזה גדלה ביחס לתהליכים ההולכים וגדלים: גלובליזציה והגירה אינטנסיבית.

סעיף 3. בלשנות ותקשורת בין-תרבותית.

נסיעה לכל פינות העולם הופכת פשוטה וקלה יותר. זה לא סוד לאף אחד שאנחנו חיים בכפר שנקרא כביכול, אבל זה לא אומר שכל האנשים בעולם מחויבים להתנהג באותה דרך. לכל אומה יש מסורות משלה, סימנים, אמונות ומנהגים. לפעמים הם נראים מוזרים ולא מובנים, ולעתים אף מנוגדים לחלוטין לנורמות שאומצו בארץ מולדתנו.

אני אתן כמה דוגמאות

• ברכות

איך אתה צריך להתנהג כאשר אתה פוגש אדם בפעם הראשונה? אמריקאים או קנדים לוחצים ידיים ומביטים היישר בעיניו של זה. בתקופה שבה בכל חלק של אסיה כל מגע פיזי הוא פשוט לא מקובל.

היפנים, כאשר הם בריאים, צריכים להשתחוות ליריב, והקשת חייבת להיות נמוכה יותר מהאדם המכובד. התאילנדים מברכים זה את זה, לופתים את ידיהם בחזית החזה ומטיפים את ראשיהם קדימה מעט, כמו בתפילה. בשתי המדינות, כל קשר עין אסור.

• בגדים

במדינות רבות יש חוקים מיוחדים במונחים של בגדים. במדינות מוסלמיות ואסיאתיות אין צורך להפשיט את הגוף, בייחוד נשים. הם, על פי המסורות המקומיות, ללבוש רק בגדים עם שרוולים ארוכים חצאיות מתחת לברכיים.

• נימוסים עסקיים

כולנו יודעים כי מכרים עסקיים להחליף כרטיסי ביקור. עם זאת, מעטים מבינים כי תקשורת בין תרבותית מציעה מערך שלם של כללים לגבי אלמנט זה של החיים העסקיים. ראשית, על כרטיס הביקור שלך, את שמך ואת שם החברה שאתה מייצג חייב להיות כתוב. שנית, הצד ההפוך של כרטיס הביקור כרוך בכתיבת כל האמור לעיל בשפה המקומית, במקרה הגרוע ביותר באנגלית. שלישית, לפני נסיעה לחו"ל לנסות ללמוד כמה שיותר מידע על הכללים של המסירה של כרטיס ביקור זה מאוד. אתה אפילו מופתע שהם קיימים? לשווא! לדוגמה, ביפן אף אחד לא יחתום על חוזה איתך אם אתה לא נותן את הכרטיס עם שתי הידיים ולא לבלות לפחות דקה ללמוד את כרטיס הביקור של היריב.