דון ג'ובאני - מי זה? משמעות הביטוי

דון חואן שנקרא היום הרבה גברים הם בדרך כלל לא מודעים למשמעות של המילה. דון חואן, בינתיים, הודות שבו הוא מופיע - הוא הגיבור הנצחי של עולם הספרות והקולנוע. מהו הסיפור האמיתי שלו וכיצד יש צורך לכתוב את השם?

מי הוא דון חואן?

קודם כל יש צורך לקבוע את הערך של המילה נומינלית "קזנובה", שהתקיימה בשם דון חואן. מונח זה - גבר, כל זמן מחפש הרפתקאות אהבים.

במובן רחב יותר, מונח זה מתייחס לאדם מקסים, אוהב, והכי חשוב יודע איך לפתות נשים. כזה היה האציל הספרדי האגדי דון חואן.

כלומר לכך phraseologism ומילים נרדפות

המילה הנרדפת הנפוצה ביותר - רודפת נשים. עם זאת, זה לא תמיד מתאים כי רודף נשים נקראו אדם שאוהב תשומת נקבה ורוצה לפתות נשים. עם זאת זה היה אמיתי דון חואן.

Phraseologism ערך שאירע מהשם הזה - גבר, להוט לכבוש לא רק את הגוף של האישה, אלא גם את נשמתה. הנה רק חזרה היא אינה מבקשת לתת לה את לבו.

למעשה, דון חואן - מעין צייד, עבורו האישה - המשחק שמייצג אינטרס ספורטיבי. בעוד רודף השמלות - אדם לא יכול להיות נאמן לאישה אחת, תוך שהוא עלול באמת אוהב אחד של התשוקות שלהם.

העולם ידוע סיפורים ואוהדים אחרים לשבור לבבות של נשי ששמם הפך בסופו של דבר משלהם שמות העצם הנפוצים, אשר היו זהים עם המילה "הנואפת".

גיבור זה של הספר של סמואל ריצ'רדסון של "קלריסה" - רוברט לאבלייס והרפתקן-סופר מאיטליה - Dzhakomo Kazanova. כל המילים האלה הם צאצאי השמות האלה: "רודף נשים", "קזנובה" ו "קזנובה" - יש ערך דומה. במקרים נדירים, השמות עצמם - לאבלייס, קזנובה ודון חואן - מילים נרדפות.

ישנם תנאים אחרים עם משמעות דומה - "רודף שמלות", 'מגרפה' ו 'פלייבוי' חדיש.

דון Juanism

אז נקרא מצב פסיכולוגי זכר לאחר האישיות האגדית דון חואן.

דון Juanism בא הגדרה: מצבו הקליני של האיש כשהוא מחויב לשינוי מתמיד, ואינו מסוגל לראות נשים במערכת יחסים איתם הוא לא יותר מאשר סיפוק התשוקות המיניות שלהם.

מנקודת מבט של הפסיכולוגיה המודרנית דון Juanism כבר לא סימן של חיים מלאים של האיש, משום שהיא נחשבה בעבר, ולהיפך - סטייה מן הנורמה, לא מאפשרת לו לבנות יחסים טובים.

אב טיפוס היסטורי

שמות עצם נפוצים "דון חואן" נגזר מהשם של אציל ספרדי דון חואן (חואן) טנוריו, שחי במאה ה XIV. ו שמציע התנהגות זימה להפליא.

להיות אחד האדונים המבריקים ביותר בסביליה, הוא לא חלל רק נשים אינספור, אבל גם מפורסמת בזכות ההשתתפות רבות קרבות ומלחמות, שהוא לעתים קרובות הצליח לצאת על גבי.

למרות גיבור הזעם הציבורי פעיל להימנע מעונש, כי הוא בהתנשאות מלך קסטיליה - פדרו לי אכזריים. יתר על כן, לשונות רעות לומר כי המלך קרוב הפך כיף צד ואוהב טנוריו.

יום אחד המלך ובתו נחטפו חבריו מוערכים מפקד דה אולואה, הרגו את אביה, שניסה לעצור אותם. אירוע זה היה הקש האחרון, ונזירי סביליה לקחו צדק לידות. הם פיתו את דון חואן על קברו של מפקד הרוג ופתרו אותה. וכדי להימנע מעונש, שמועה, כביכול נוכלים סבלו עונש מאלוהים, ורוח הרפאים של דה אולואה מסולקות הרוצח שלו.

אגדת סביליה

עם זאת, לא רק דון חואן טנוריו היה אב טיפוס של הגיבור הספרותי המפורסם בעולם. עבור תושבי סביליה דון ג'ובאני - זה גם דון מיגל דה מנרה.

האדון הזה, על פי האגדה, מכר את נשמתו, אבל בסופו של דבר הבנתי החטא שלו, בתשובה כיפר על חטאיהם על ידי מעשים טובים.

בהדרגה האגדה של שני הפרופסורים מוזגו לתוך אחד, אשר היה הבסיס של רוב יצירות ספרותיות עוקבות.

יצוין כי הדמות של דון חואן השתנה במשך מאות שנים. מבין שבוער ישר שאינו יודע שובע הוא הפך המחפש אהבה עם נימוסים חינניים, אשר הוא אציל ידי הטבע, בדיבורו, אפילו לנוכח מוות. בהדרגה נשכח כמו פרט מכוער, כמו האונס חטף את דונה היפה.

ההיסטוריה הספרותית של הדמות

העבודה הראשונה של בדיוני שבו הגיבור מופיע בשם דון חואן - הוא מחזה של טירסו דה מולינה El burlador דה סביליה y convidado de Piedra. עבור בסיסו המחבר נקט האגדה הקלסית של דון חואן טנוריו, אבל מיופה זה על ידי הפיכה שאני המלך פדר לשמצת השליט רק מבקש להעניש את מפתה רוצח הבוגדני.

טירסו דה מולינה משחק זכה להצלחה גדולה על הבמה, אבל התפתח בהדרגה. כשהקהל היה משועמם ולהקשיב לדרשות של המחבר - הושלכו החוצה של הטקסט, ואת הסיפור להשלים את הבדיחות נועזת למדי.

בהדרגה את הפופולריות של מחזות על דון חואן הגיעה לצרפת. השינוי המשמעותי הראשון בתמונה של מפתה חתרן עבר ב מולייר Dom חואן ou le פסטין דה פייר. האירועים שלו הועברו מן העבר ועד ימינו עבור הסופר, והוא הפך לגיבור של הספרדי לצרפתי.

כעבור כמה מאות שנים, עוד סופר צרפתי - פרוספר מרימה, המוקדש הנובלה פלייבוי האגדית "הנשמות של כור המצרף." בחודש זה, הוא עזב את הקאנון ושמר את הדמות הראשית ואת החיים, ואת נשמתו.

בגרמניה, העיבוד המבריק ביותר של האגדה של הרמאי ספרדית כתב ארנסט תיאודור Amadey גופמן, היא נקראה בפשטות: דון חואן. הופמן ראשון מתאר את הגיבור לא כמחפש של תענוגות בשרים, אלא כאדם, להוט אהבה אמיתית מחפש משמעות בחיים.

הבריטים הוא שיר הידוע ביותר של ביירון, המוקדש זה דון חואן. מלבד הסגנון של מעולה ביירון, שום דבר מיוחד בדרך של הגיבור שלך המחבר לא עשה. באופן כללי, זה מספר את סיפורו המוכר, אבל האופי שלו הוא האופנה של הזמן להתעלף מרוב הגעגועים, כמו רוב גיבורי ביירון.

דון ז'ואן ספרות רוסית ואוקראינית

סופרים רוסים רבים המוקדשים עבודותיהם הגיבור הזה. ביניהם היו פושקין, אלכסיי טולסטוי ואלכסנדר Ivolgin ואת סמואיל Aleshin.

מלבד כל אלה המחברים שווה ליאוניד Zhukhovitsky, מוקדש המחזה הספרדי האגדי "חואן סניור האישה שעבר". מתוך זה הסיר את העל-טבעי, וזה מאוד קרוב לסיפור המקורי של האגדה אלא הגיבור - בכל זאת הופמן רומנטי מחפש אהבה והבנה.

בספרות אוקראינית העבודה הבולטת ביותר המוקדש דון חואן - לשחק לסיה אוקראינקה "סטון Gospodar". אם אקח את עלילת הדרמה של פושקין, הסופר העביר את הדגש, מה שהופך לגיבור שאיפות הקרבה של אנה האהובה שלו.

דון חואן בסרט

עם כניסתו של היסטוריה בקולנוע של רמאים מופקרים, שסבלו עונש מאלוהים הגיע, הוא צולם. בפעם הראשונה זה קרה ב 1898 במקסיקו. הציור נקרא "דון חואן טנוריו".

דון חואן כל הקדיש למעלה מעשרים סרטים, שרובם מצולמים צרפת.

תפקיד המפתה הבוגדני בגילומו של כוכבים כאלה של הקולנוע העולמי, דאגלס פיירבנקס, ארול פלין, זאן Roshfor, ולדימיר ויסוצקי, Zhak וובר ואת Dzhonni דפ.

איך לאיית "דון ג'ובאני"

ביטוי זה, למרות השימוש התכוף בנאום, בכתב הסיבות לשגיאות תכופות. ה OF הנפוץ ביותר בם: "דון חואן" - הוא כותב מונח במקף ו "דון ג'ובאני" - בלבול עם אותיות גדולות.

כדי להבין איך לאיית מילה, אתה צריך להבין באיזה מובן הוא משמש.

• הכתיב הנכון של השם דון חואן - הוא גם מילים עם אותיות גדולות, במקרה של הגיבור של אגדות, ספרים וסרטים.
• שנינו ביחד וכל באותיות קטנות הביטוי "דון חואן" כתוב כאשר הוא משמש במובן סמלי, וזה יכול להיות מוחלף על ידי המונח "רודף נשים". לדוגמה: "הוא רודף כזה (רודף נשים) פשוט לא הולך לחסוך, אלא ג'ואן' האגדי של סביליה הוא עדיין רחוק מאוד."
• אם אנחנו מדברים על איזה מישהו אחר בשם חואן, ואת המילה "דונג" משחק את התפקיד של הכותרת - זה כתוב באותיות קטנות. לדוגמה: "זה יוצלח נורא הוא דון ג'ואן דה פנטלונה, לא אוהב את זה דון חואן."

עכשיו אתם יודעים את המשמעות של דון חואן.