איגור גוברמן: ביוגרפיה ועבודות

גוברמן איגור נולד בשנת חרקוב 1936/07/07. הוא גר שם במשך רק בן שמונה ימים. וגם, כמו שאומר המשורר, "הלכתי לכבוש במוסקבה." אמא של איגור סיים את הקונסרבטוריון, אביו - כלכלן. בית הספר מייד לקח את הכיתה השנייה, כפי שכבר קרוא וכתוב. בשנת 1958, איגור בוגר MIIT, והוא הועבר תעודה בהנדסת חשמל.

עבודה ופעילות ספרותית

ההתמחות עבדה במשך מספר שנים. הניסיון בעבודה הראשון היה ב בשקורטוסטן שם עבד כמכונאי של קטר חשמלי במהלך השנה. במקביל הוא עבד על ספרים שאינם בדיוניים. איכשהו הצליח לשלב תוך כדי עבודה עם פעילויות ספרותיות, אומר איגור גוברמן. ספרים:

• "הטריומוויראט שלישי" - על השיטות ואמצעי קיברנטיקה בביולוגיה (1965).
• "ניסים וטרגדיה קופסה שחורה" - מחקר של המוח והזדמנויות (1968).
• "זמן שחרור" - ראש הארגון "אנשים של ויל" (1975).
• "Bekhterev. דפי החיים "- פסיכולוג, נוירולוג, רוסית ולדימיר בכטרב (1976).

גוברמן איגור Mironovich כתב תסריטים תיעודיים מספר, קבוע פרסם מסות ומאמרים בכתבי עת. בשנות החמישים נפגש עם אלכסנדר גינזבורג, ואנשים חופשיים לחשוב אחרת. רבים מהם הוא היה אסיר תודה, אומר איגור גוברמן, ביוגרפיה יכולה להיות שונה לחלוטין. יותר ויותר מתגלה כמשורר פורשים, כתב שיר סאטירי על בעיות מועצת המדינה.

מעצרו והגלות

פעיל מעורב הפרסום במגזין המחתרת "יהודים בברית המועצות" ולפרסם יצירותיו שם. הרגע הדרמטי של חייו היה מעצרו באשמת שווא. הוברמן אומר שזה נידון מראש, כמו בתוך שנה אחריו עוקב ללא הרף על ידי מכונית שחורה.

הוא סירב להעיד נגד עורך והוא נידון ל 5 שנים. הוא שימש מונח במלואו - מ 1979 עד 1984. זהו "סוג של בילוי," הוסיף ניסיון חיים, אומר איגור גוברמן. "הביוגרפיה לא תסתדר," וחיים יכולים לזרוק שום הפתעה. והכי חשוב, לשמור את הרוח ולהיות כנה עם עצמך. המחנה תמיד שמרה יומן, ב 1980, כתב "הליכה סביב הצריפים" בספר מתבסס על יומנים (פורסם ב 1988).

ההגירה לישראל

לאחר שחזר מן השבי, במשך זמן רב לא יכולתי לקבל אשרת שהייה בעיר להגיע לעבודה. שנה לאחר מכן, כאשר גורבצ'וב לשלטון, היה קצת מקווים שהמדינה התחילה להשתנות. למרבה הצער, ציפיות לא ייענו. המשפחה עלתה לישראל. למעשה, ההחלטה לעזוב הייתה מזמן, אך מונעת את יציאתו של הוברמן מעצרו. לכן, להנעת התהליך התעכב במשך שנים רבות.

הוא עלה לישראל בשנת 1987, כעולה מן השורה. אין עניין "מיוחד" כשלעצמו, אינו שם לב כאישיות ידועה. אבל התברר שלישראל יש הרבה קוראים. לכן פגישות עם קוראים וקונצרטים נכתבו מהר מאוד.

תמיד במגוון דרכים כדי להתפרנס, אומר איגור גוברמן, עבודת הביוגרפיה רחבה - הייתה גם מהנדס ומנהל עבודה ומכונאי. כאשר הגעתי לארץ, הייתי מוכן לכל דבר וגם לא ציפיתי להיות מסוגל להאכיל את משפחתו יצירה ספרותית.

יצירתיות הוברמן

גוברמן איגור Mironovich עוסקת באופן פעיל פעילויות ספרותיות. וגם כתב את המרובע המפורסם שלו. הם מתאפיינים בהומור קוצר. לעתים קרובות נעשה שימוש בשפה לא הולמת את המרובע. הוא רואה בה חלק טבעי של בני החורין בשפה הנהדרת.

וזה בסדר, אומר איגור גוברמן, ביוגרפיות של אישים ידועים רבים היצירות הטובות ביותר של הספרות הרוסית אישרה שוב ושוב שזה די טבעי. עכשיו אוצר מילים חינם בחזרה לשפה הספרותית המודרנית.

אגדי "Garik"

המרובע שלו מכנה "Garik". ברגע שהוא קרא להם "datsibao" (עלוני תעמולה במהלך המהפכה בסין). בשנות השבעים, כאשר שניים מספריו פורסמו, לפני מעצרו הוברמן, כולם נקראו "datsibao היהודי". אבל הוברמן אומר שזה טיפשי ולא נכון. החלטתי כי עדיף לקרוא להם "Garik", כי ביתו הופנה איגור Garik.

הוא אינו רואה שום דבר מוזר או לגינוי. מאמין כי מדובר אורגני מאוד, כמו עכשיו, את מרובע רב קרא בשמו, ולא היה מגוון גדול של "Mishiko", "Irikov", "מריק." ב "Garik" הוברמן שלו לעיתים קרובות לועג המציאות הרוסית. המרובע יותר מארבעה מיליון, חוותה אוסף מהדורות שונות "Garik כל יום." איגור גוברמן שפורסם אוספים אחרים של שירה:

• "Garik (tatzupaos)" (1988).
• "Garik כל יום" (1992, בשני כרכים).
• "לוח שנת 2000" (1999).
• "Garik מאטלנטיס" (2009).
• "Garik במשך שנים רבות" (2010).
• "Garik מירושלים" (2011).

איגור גוברמן - מחבר הרומן "הסטרוקס אל הדיוקן" (1994). הוא מתנהג עם קריאת שירים, סיפורים קצרים וספרי זיכרונות בארצות הברית, רוסיה, ומדינות נוספות. מובילים מספר תוכניות ברוסית על הטלוויזיה הישראלית. עבודות הוברמן תורגמו לאנגלית, איטלקית, גרמנית ושפות אחרות.

בן זוג הוברמן טטיאנה חינוך בלשן. כל דבר שאומר בעלה, חששות קלים. היא מודעת היטב שהתמונה של הגיבור בשיר והמחבר - הם שני דברים שונים. בשנת משפחתו, אפילו את הפסוקים "הקוצניים" כל התופסים נורמלים. איגור Myronovych אומר שיריו ניסו לתרגם לשפות אחרות, אבל זה לא עבד. "כנראה, את המציאות של חיינו לבטא בשפה אחרת היא די קשה," - מתבדח הוברמן.